כניסת חברים
מי שמחפש מידע על תנוחת מספריים בדרך כלל לא מחפש פילוסופיה על חיבור ותדרים. הוא רוצה להבין איך זה נראה בפועל, למי זה מתאים, ואיך עושים את זה בצורה שנוחה לשני הצדדים. לכן חשוב להתחיל מהבסיס, בצורה פשוטה וברורה.
מדובר בתנוחה שבה שני בני הזוג נמצאים בשכיבה או חצי שכיבה, כאשר הרגליים משולבות זו בזו בצורה שמזכירה תנועת מספריים. הגוף קרוב יחסית, אין ניתוק בין פלג גוף עליון לתחתון, והשליטה אינה נמצאת אצל צד אחד בלבד. זו תנוחה שמבוססת על קרבה פיזית ושיתוף פעולה.
בצורה הבסיסית ביותר, כל אחד מהצדדים שוכב על הצד או על הגב בזווית קלה. אחת הרגליים של כל צד עוברת בין הרגליים של הצד השני, כך שנוצר מגע מתמשך ולא נקודתי. אין כאן שכיבה מלאה אחד מעל השני, אלא חיבור צדי שמאפשר תנועה עדינה והתאמה נוחה של הזווית.
פלג הגוף העליון יכול להיות קרוב, עם אפשרות למגע, חיבוק או מבט, או מעט מרוחק יותר אם זה מרגיש נוח יותר. הידיים חופשיות יחסית, וזה יתרון גדול של התנוחה, כי אין תחושת הגבלה.
אחת הסיבות שתנוחת מספריים פופולרית היא שהיא פחות מאיימת. אין בה עומס פיזי גדול, אין צורך בכוח, ואין תחושה של שליטה חד צדדית. לשני הצדדים יש יכולת להשפיע על הקצב, הזווית והעומק של החוויה.
בניגוד לתנוחות שבהן צד אחד מוביל בצורה ברורה, כאן יש יותר מקום להקשבה הדדית. זה מתאים במיוחד למי שמעדיף קצב רגוע יותר או למי שמרגיש פחות בנוח בתנוחות מאוד דינמיות.
אולי יעניין אתכם:
המדריך המלא: איך למשוך גבר בהודעות בביטחון ובחן >>
המדריך המקיף לפינדום בטוח אונליין: גבולות וניהול פיננסי >>
הרבה אנשים מנסים תנוחה פעם אחת ומוותרים, לא כי היא לא מתאימה להם, אלא כי לא התאימו אותה לגוף שלהם. כאן נכנסות ההתאמות הקטנות.
אפשר לשנות את זווית האגן בעזרת כרית קטנה
אפשר לבחור שכיבה מלאה או חצי שכיבה
אפשר לשנות איזו רגל למעלה ואיזו למטה
אפשר לקרב או להרחיק מעט את פלג הגוף העליון
הנקודה היא שאין גרסה אחת נכונה. ברגע שמבינים את המבנה הבסיסי, קל לשחק עם זה עד שמוצאים מה עובד.
בתנוחת מספריים הקצב נבנה מתנועה משותפת, לא מתנועה חדה. תנועות קטנות, שינויי זווית עדינים, והפסקות קצרות כשצריך. לא צריך למהר ולא צריך להוכיח כלום.
מי שמנסה להפוך את התנוחה לאגרסיבית מפספס את היתרון שלה. היא לא נועדה לזה. היא נועדה ליציבות, קרבה ותחושת שליטה משותפת.
חשוב להגיד גם את זה. לא כל תנוחה מתאימה לכולם.
מי שמחפש תנועה מהירה או אינטנסיביות גבוהה
מי שמתקשה במגע ממושך
מי שמרגיש צורך בשליטה ברורה
או מי שלא אוהב שכיבה צידית
עשוי להרגיש שהתנוחה פחות מדברת אליו. וזה בסדר. אין תנוחה שמתאימה לכולם, והערך האמיתי הוא לדעת לבחור מה מתאים לך ולא למה ש"אמור לעבוד".
הטעות הראשונה היא להעתיק תנוחה מתמונה או סרט בלי להבין את הגוף שלך.
הטעות השנייה היא לא לתקשר, גם אם זה רק דרך תנועה והבעה.
הטעות השלישית היא להישאר בזווית שלא נוחה, רק כי ככה התחלתם.
התנוחה הזו דורשת גמישות מחשבתית יותר מאשר פיזית.
אנשים חוזרים למה שנוח להם, ומה שמרגיש טבעי. תנוחת מספריים מאפשרת להיות קרובים בלי מאמץ, להרגיש אחד את השני בלי צורך לשנות הרבה, ולשמור על תחושת חיבור גם בלי תנועה מתמדת.
במיוחד בקשרים שבהם יש כבר היכרות וביטחון, זו תנוחה שמרגישה מוכרת ונעימה, לא כזו שצריך להוכיח בה משהו.
